המרוויחות הגדולות של הדראפט

דאלאס. המאבריקס אמנם ויתרו על הקלע הטוב ביותר שלהם, סת' קרי, אבל קיבלו שחקן שעונה על החוסרים האחרים שלהם בדמות ג'וש ריצ'רדסון. ריצ'רדסון שחקן הגנה פנטסטי, משהו שהיה חסר בדאלאס, ושחקן שיכול ליצור זריקות לו ולאחרים בזמן שדונצ'יץ' על המגרש או בספסל. בעונה הקודמת דאלאס הייתה קבוצת ההתקפה היעילה ביותר בהיסטוריה של ה-NBA, אבל הייתה בקצב של 47 ניצחונות ל-82 משחקים. עכשיו יש לדאלאס 3 שחקני הגנה טובים בחמישייה עם ריצ'רדסון, פיני-סמית' ופורזינגיס. רווח גדול בשבילם, נוסף לבחירה בטיירל טרי במקום ה-31 ובג'וש גרין במקום ה-18.

פילדלפיה. בליל המבחן הראשון של דריל מורי מאז הגיע לסיקסרס הוא הרוויח קליעה בגדול: החוזים הגדולים של ריצ'רדסון והורפורד עזבו ובמקומם הגיעו סת' קרי, 45% מהשלוש העונה, ודני גרין (36.7% מדאון-טאון ו-3 אליפויות NBA). השילוב של סימונס ואמביד יגיע לשיא רק אם יהיו מספיק שחקנים שאי אפשר להשאיר פנויים מסביבם, קרי וגרין הם צעד נכון בכיוון הזה. יכול להיות שנראה את שניהם עולים בחמישייה.

סקרמנטו. בכל דראפט יש שחקן שנבחר יותר נמוך ממה שכולם מצפים. בשנים הקודמות סקרמנטו מוותרת עליו, השנה היא בחרה אותו עם הליברטון. יונתן גזלה שלנו שם אותו במקום השמיני, בדומה למוק דראפטס אחרים, והסיפור כאן הוא לא רק הכישרון. הליברטון יכול, תאורטית, לשחק לצד פוקס או הילד ולהפוך לשחקן הגנה טוב לידם. בואקום זאת בחירה נהדרת וגם כשמסתכלים על הבחירות שלהם בשנים הקודמות.

אבדיה בוויזארדס

בואו ננסה לדבר על זה מהזווית של הוויזארדס. לוושינגטון יש פאוור פורוורד שנבחר בבחירה התשיעית מהשנה שעברה, רוי האצ'ימורה, נוסף לפוטנציאלים אחרים כמו אייזק בונגה, טרוי בראון ודיוויס ברטנס שיהיה חופשי בקיץ ועשוי לחזור. מה אבדיה נותן להם שהשאר לא?

התרומה המרכזית, לדעתי, היא הפליימייקינג. בראון היה היחיד שהראה ניצוצות של ניהול משחק משני בשנה שעברה. השנה יש לוושינגטון שני יוצרים טובים, ג'ון וול ובראדלי ביל, ולכן יכול להיות שנראה את סקוט ברוקס מנסה להפריד ביניהם כדי להשאיר יוצר נהדר בכל רגע על המגרש. אבדיה יכול להיות מנהל המשחק הנוסף, במיוחד ליד ביל שמסוכן גם בלי הכדור, ולשפר את ההתקפה שלהם. יש כאן 2 שאלות גדולות.

הראשונה היא ההגנה. וושינגטון של 2019/20 הייתה קבוצת ההגנה הגרועה בליגה, נתון שאמור להשתפר עם החזרה של וול. סיכוי טוב שנראה את אבדיה משחק כסמול פורוורד לצד האצ'ימורה או ברטנס ולכן הוא אולי יצטרך לשמור על שחקנים נמוכים ממנו. אם אבדיה יראה מודעות הגנתית שמחפה על אתלטיות ממוצעת הוא יכול לתפוס מקום בחמישייה.

השאלה השנייה היא כמובן הקליעה. וול, האצ'ימורה ותומאס בראיינט לא קלעים גדולים ובראדלי ביל קלע ב-35.3% בשנה שעברה כשהוא לוקח לא מעט זריקות קשות. קשה לראות את ארבעתם משחקים ביחד עם אבדיה אם אין מספיק ריווח מסביבם, מה שפוגע ביתרון של הפליי-מייקינג. אם אבדיה הופך לקלע סביר מהשלוש או אפילו למשהו בסגנון פי ג'יי טאקר – שחקן שיכול לעמוד בפינה ולמשוך שומר – אז הוא יקבל מקום בחמישייה. גם לפני הבחירה נראה כאילו השאלה הזאת תכריע לאן קריירת האן.בי.איי שלו תתפתח, אבל בקבוצה כמו וושינגטון זה חשוב במיוחד.

השאלות הגדולות

ג'ו האריס לאן? אני לא חושב שהנטס היו מוותרים על הבחירה ה-19 בשביל קלע (לנדרי שאמט, 40% מהשלוש בשנתיים שלו בליגה) אם הם מתכננים להשאיר את הצלף שלהם, ג'ו האריס. שאמט משמעותית זול יותר והמהלך ההגיוני מבחינתם הוא לשמור את הכסף הזה בשביל גבוה שיוכל לתת פייט ליאניס, דיוויס והגבוהים של הקונטנדריות האחרות, גם אם הארדן לא יגיע. מצד שני, הנוכחות של שחקן כמוהו ליד לברון ג'יימס תיתן פלוס אדיר לאלופה.

מה השלב הבא באטלנטה? ג'ון קולינס, קלינט קפלה ואונייקה אוקונגוו שנבחר הלילה פאוור פורוורדים/סנטרים וסיכוי טוב שהם 3 מ-4 השחקנים הכי מבטיחים של ההוקס יחד עם טריי יאנג. משלושתם קולינס היחיד שהראה קליעה ולמרות הורסטיליות של אוקונגוו קשה לראות אותם משחקים ביחד. יכול להיות שזה אומר שקולינס זמין לטרייד? מי יודע.

איך הקו האחורי של מינסוטה יראה? ריקי רוביו, דיאנג'לו ראסל, אנטוני אדוארדס, מאליק ביזלי, ג'ורדן מקלאפין וג'ארט קולבר מתחלקים ב-96 דקות. רוביו שחקן ההגנה הטוב היחיד, ביזלי הקלע הטוב היחיד. יכול להיות שנראה אותם מתחילים משחקים עם ביזלי בחמישייה ואדוארדס מהספסל בניסיון להביא עוד כוח אש או הרכבים של רוביו ודיאנג'לו ביחד, אבל יש בעיות הגנה קשות בכל שילוב של 2 מה-3 האלה. אם טאונס יהפוך לסנטר הגנתי טוב אז יכול להיות שגם הרכב עם ראסל, ביזלי/רוביו ואדוארדס יעבוד, אבל כרגע הוא מאוד רחוק משם. הם יהיו קבוצת התקפה אדירה, אבל לא בטוח שזה יספיק להם.